החלטה בתיק ת"א 48328-05-10

בבקשה שהגיש הנתבע ביום 29.1.2012 ביקש שאפסול את עצמי מהמשך שמיעתה של התובענה הנדונה. בתגובתן מיום 31.1.2012 מתנגדות הן לבקשה. מכאן ההחלטה.

רקע דיוני ועובדתי רלוונטי

2.         עניינה של התביעה הוא תביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 חל עליו. המושכר הוא עסק ברחוב אגריפס 77 בירושלים. לטענת התובעות, קמה עילה לפינוי הנתבע מהנכס, וזאת בשל נזקים שגרם למושכר בין השאר, בכך ששבר ופרץ קירות, סיפח שטחים שלא הושכרו לו וערך שיפוצים ללא הסכמתן. זאת תוך פגיעה בנכס היסטורי המיועד לשימור וללא היתר בניה כדין.

בכתב ההגנה טען הנתבע טענות שונות שלפיהן ביקש לדחות את התביעה. בין השאר טען, כי השיפוצים נועדו למנוע חדירת גורמים לא רצויים לחלק האחורי של העסק המשמש לחנות בגדים, וכי נעשו על-פי הנחיות מהנדס כדי למנוע מפגעים בטיחותיים שנגרמו עקב עבודות ברחוב. כך גם טען שעבודות החיזוקים שהיה עליו לבצע בנכס נעשו לאחר שלא זכה לשיתוף פעולה מצד התובעות.

3.         בקדם המשפט שהתקיים לפניי ביום 10.4.2011 הסכימו הצדדים שבית המשפט יערוך ביקור בנכס, כדי לבחון אם נעשו בו שינויים, ומה היקפם (להלן - הביקור במקום).

הביקור במקום נערך ביום 22.6.2011 ותועד בפרוטוקול, שכפורט בו, כל אחד מבאי-כוח הצדדים פירט את השינויים שלטענתו נעשו בנכס, ואלו פורטו רק בהתאם למה שנוכחתי לראות בפועל. כמפורט בפרוטוקול, בא-כוחן של התובעות הצביע על שינויים בדלת, בריצוף, בקיר האמצעי של החנות, ובקיר האחורי. מאלו עלה בין השאר, שנהרס קיר אמצעי שרוחבו היה כמטר, ונותרה ממנו רק מסגרת שנתמכת בתומכי ברזל (רלסים), וכי הקיר האחורי נבנה בתוך שטח שלא הושכר לנתבע.

בא-כוחו של הנתבע, פירט אף הוא את השינויים בדלת, בריצוף, בקיר האמצעי של החנות ובקיר האחורי והתייחס גם לשינוי בשעון החשמל ולסדקים קלים בקיר החיצוני. בהתייחסות אל הקיר האמצעי, אישר שקשתות שיצרו מעין חלונות, שחלקן התחתון ("אדן החלון") היה בגובה של כ-40 ס"מ מהרצפה נהרס וכך גם נהרסו העמוד שהפריד ביניהן והקשתות עצמן. כך גם אישר את בניית קיר הבלוקים האחורי מחוץ לשטח החנות ובניית קיר בלוקים פנימי ועוד כהנה וכהנה שינויים, כמפורט באופן מדויק בפרוטוקול.

4.         פרוטוקול הביקור במקום גם כלל החלטה, אשר כאמור בתחילתה, "החלטה זו ניתנת בהתאם לדברים שנאמרו בתום הביקור במקום ובהסכמת הצדדים", ובה נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

עוד נקבע באותה החלטה, שעד יום 18.9.2011 יודיעו הצדדים אם הם מבקשים לחקור את המצהירים על תצהיריהם, או שהם מסכימים לסכם בכתב על סמך המסמכים הקיימים בתיק בית המשפט, לרבות התצהירים. הודעה זו התבקשה על רקע הצעתי להסדר דיוני כאמור, במהלך הביקור במקום, ובקשת הצדדים ובמיוחד הנתבע, לגבש את עמדתם בעניין ההסדר שהוצע, לאחר שיוגשו תצהירי הצדדים.

5.         תצהירי העדות הראשית מטעם התובעות הוגשו ביום 3.8.2011, שאליהם גם צורפו תמונות שבהן תיעוד של חלק מהעבודות שנעשו בנכס, ובין השאר הריסת קיר הקשתות וחיזוקו. תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע הוגשו ביום 18.9.2011, ולה צורפה הודעה שלפיה הנתבע "אינו מוותר על העדתם של עדי התובעות". בתגובה לכך ביקש בא-כוחן של התובעות (ביום 20.9.2011), כי מאחר שהנתבע עומד על חקירת עדי התובעות על תצהיריהן, ייקבע מועד לשמיעת הראיות.

מאחר שעדיין סברתי שניתן להימנע משמיעת ראיות, או למצער, לצמצם את המחלוקות העובדתיות, נקבע קדם משפט נוסף ליום 17.1.2012.

6.         בקדם המשפט שהתקיים במועד שנקבע כאמור, לאחר אמירות שונות שלא באו לידי ביטוי בפרוטוקול ושאליהן אתייחס בהמשך הדברים, נכתב מפי "בית המשפט" כי הצדדים מתבקשים להביע את עמדתם בעניין ההסדר הדיוני המוצע, שלפיו כאמור, הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב על סמך המסמכים הקיימים בתיק בית המשפט.

בא-כוחן של התובעות השיב כי "לשאלת בית המשפט, אנחנו כבר הודענו שאנחנו מסכימים לסכם על סמך המסמכים שבתיק בית המשפט" והוסיף שתוגש תעודת עובד ציבור בעניין מפה של הנכס המצויה בתיק העירייה.

בא-כוחו של הנתבע ביקש שהות של עשרה ימים כדי להודיע אם הוא מסכים להסדר הדיוני שהוצע, ומטעם זה ביקש בא-כוחן של התובעות שייקבע כבר באותו דיון מועד לשמיעת הוכחות. דבריו אלו של בא-כוח התובעות לא נכתבו בפרוטוקול, אולם לבקשתי, נכתב בפרוטוקול מה משך הזמן אשר להערכת כל צד דרוש לשם החקירות הנגדיות של העדים. זאת כדי שניתן יהיה לקבוע זמן מתאים לשמיעת הראיות, אם לא תהיה הסכמה להסדר הדיוני שהוצע.

בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע שעל הנתבע להודיע את עמדתו בעניין ההסדר הדיוני שהוצע עד יום 26.1.2012.

7.         ביום 26.1.2012 הוגשה הודעת הנתבע שבה ביקש לקיים הליך של הוכחות, וכן ביקש שתי בקשות בעניין הזמנת שני עדים. לפיכך נקבע בהחלטה מאותו יום, שישיבת הוכחות תתקיים ביום 21.6.2012. כן התבקשה תגובת התובעות בעניין הבקשה לזימון העדים, שהוגשה ביום 31.1.2012.

נימוקי בקשת הפסלות

8.         בקשת הפסלות נתמכה בתצהירו של הנתבע ובתצהיריהם של שני בניו קובי כהן וגיא כהן. שלושה תצהירים זהים להפליא. כך גם הציטוטים המיוחסים לי בתצהיר, שאליהם עוד נתייחס במשך הדברים, זהים זהות מוחלטת בכל שלושת התצהירים הזהים.

ראיתי לנכון לציין זאת כבר עתה מהטעם אשר יובהר עוד בהמשך הדברים, והוא כי לא יתכן שכל השלושה שמעו אותי אומרת בדיוק רב את הדברים שיוחסו לי. זאת מן הטעם הפשוט, שהציטוטים - הזהים להפליא - כוללים שגיאה גסה בעברית, שלטענת המצהירים הנכבדים עוד יצאה מפי פעמיים, בשתי הזדמנויות שונות. מדובר בשגיאה שאף פעם איני אומרת או כותבת, ואין לי ספק שלא השתמשתי באותה שגיאה גסה בעברית ועוד בשתי הזדמנויות שונות. כך שדי בזהות התצהירים הכוללת דברים שלא היו יכולים להיאמר על-ידי, כדי להטיל ספק באמינות הדברים.